צ׳אפטר 100 היה פשוט מרגש בצורה בלתי רגילה. אחרי כל מה שתורפין עבר – הכאב, האובדן והמסע הארוך לחיפוש משמעות – לראות אותו סוף סוף מתאחד עם אמא שלו זה רגע עוצמתי ומטהר. לא היה צורך בקרב גדול או דרמה חיצונית; עצם המפגש הזה סגר מעגל שלם והחזיר לתורפין את האנושיות שלו. בעיניי זה אחד הרגעים היפים ביותר בכל וינלנד סאגה, כי הוא מסמל לא רק חיבור משפחתי, אלא גם התחלה חדשה לתורפין.
צ׳אפטר 100 היה פשוט מרגש בצורה בלתי רגילה. אחרי כל מה שתורפין עבר – הכאב, האובדן והמסע הארוך לחיפוש משמעות – לראות אותו סוף סוף מתאחד עם אמא שלו זה רגע עוצמתי ומטהר. לא היה צורך בקרב גדול או דרמה חיצונית; עצם המפגש הזה סגר מעגל שלם והחזיר לתורפין את האנושיות שלו. בעיניי זה אחד הרגעים היפים ביותר בכל וינלנד סאגה, כי הוא מסמל לא רק חיבור משפחתי, אלא גם התחלה חדשה לתורפין.