וואו, פרק 25 של המנגה המתורגמת של המלאכים השכנה שלי פשוט מרגיש כמו פינוק לא חוקי כמעט. זה אחד מהפרקים האלה שאתה מסיים לקרוא ואז עוצר רגע, כי המוח עוד לא הדביק את רמת החמידות והרגש שהעמיסו עליך בלי רחמים.
קודם כול – הקצב. הפרק הזה יושב בול. לא ממהר, לא נמרח, נותן לכל רגע לנשום. כל מבט, כל שתיקה קטנה בין הדמויות מרגישה משמעותית, כאילו היוצר אומר לך: שב, תרגיש את זה. וזה עובד. לגמרי. יש פה שילוב מושלם בין רוגע, אינטימיות, וקצת מהמבוכה המתוקה הזאת שהסדרה כל כך טובה בה.
והדינמיקה ביניהם בפרק 25? וואי. זה כבר לא רק “שכנים חמודים”, זה שלב שאתה מרגיש שהלב שלך מעורב בסיפור בעל כורחו. יש משהו מאוד כן בדרך שבה הרגשות מוצגים – לא דרמה מוגזמת, לא צעקות, אלא מבטים קטנים, מחשבות פנימיות, ותחושה חזקה של קרבה שנבנית לאט אבל בטוח. זה מרגיש אמיתי, וזה מה שהופך את זה לכל כך מספק.
ועכשיו – שאפו ענק על התרגום. באמת. תרגום שעושה צדק עם החומר המקורי זה לא מובן מאליו, ופה מרגיש שמי שתרגם מבין את הסדרה. השפה זורמת, הטון נשמר, הבדיחות עוברות, והרגש לא הולך לאיבוד. אין ניסוחים מוזרים שמוציאים אותך מהאווירה, ואין רגעים שאתה צריך “לנחש למה התכוונו”. הכול ברור, טבעי, ופשוט כיף לקריאה. תרגום כזה רק מעצים את החוויה וגורם לפרק להרגיש אפילו יותר חזק.
בקיצור – פרק 25 הוא בינג’ רגשי קטן, כזה שאתה מודה עליו תוך כדי שאתה מתלונן שהוא טוב מדי. המנגה הזאת ממשיכה להוכיח שהיא יודעת לפנק, והתרגום המעולה רק הופך את זה לעוד יותר ממכר. אם זה הכיוון – אני לגמרי מוכן לעוד “הגזמות” כאלה 🙃
פיק
חג חנוכה שמח לכולם!
מאחל לכולם בריאות והצלחה בלימודים/עבודה
noango2710_19792
וואו, פרק 25 של המנגה המתורגמת של המלאכים השכנה שלי פשוט מרגיש כמו פינוק לא חוקי כמעט. זה אחד מהפרקים האלה שאתה מסיים לקרוא ואז עוצר רגע, כי המוח עוד לא הדביק את רמת החמידות והרגש שהעמיסו עליך בלי רחמים.
קודם כול – הקצב. הפרק הזה יושב בול. לא ממהר, לא נמרח, נותן לכל רגע לנשום. כל מבט, כל שתיקה קטנה בין הדמויות מרגישה משמעותית, כאילו היוצר אומר לך: שב, תרגיש את זה. וזה עובד. לגמרי. יש פה שילוב מושלם בין רוגע, אינטימיות, וקצת מהמבוכה המתוקה הזאת שהסדרה כל כך טובה בה.
והדינמיקה ביניהם בפרק 25? וואי. זה כבר לא רק “שכנים חמודים”, זה שלב שאתה מרגיש שהלב שלך מעורב בסיפור בעל כורחו. יש משהו מאוד כן בדרך שבה הרגשות מוצגים – לא דרמה מוגזמת, לא צעקות, אלא מבטים קטנים, מחשבות פנימיות, ותחושה חזקה של קרבה שנבנית לאט אבל בטוח. זה מרגיש אמיתי, וזה מה שהופך את זה לכל כך מספק.
ועכשיו – שאפו ענק על התרגום. באמת. תרגום שעושה צדק עם החומר המקורי זה לא מובן מאליו, ופה מרגיש שמי שתרגם מבין את הסדרה. השפה זורמת, הטון נשמר, הבדיחות עוברות, והרגש לא הולך לאיבוד. אין ניסוחים מוזרים שמוציאים אותך מהאווירה, ואין רגעים שאתה צריך “לנחש למה התכוונו”. הכול ברור, טבעי, ופשוט כיף לקריאה. תרגום כזה רק מעצים את החוויה וגורם לפרק להרגיש אפילו יותר חזק.
בקיצור – פרק 25 הוא בינג’ רגשי קטן, כזה שאתה מודה עליו תוך כדי שאתה מתלונן שהוא טוב מדי. המנגה הזאת ממשיכה להוכיח שהיא יודעת לפנק, והתרגום המעולה רק הופך את זה לעוד יותר ממכר. אם זה הכיוון – אני לגמרי מוכן לעוד “הגזמות” כאלה 🙃