[rating:4]
סדרה פנטזיה טובה עם עולם מעניין אבל הדמות הראשית חזקה מדיי

[rating:3]
סולו לבלינג היא סדרה שאני מניח שכמעט כולם שמעו עליה, בין אם זה בזמן האחרון בגלל הדיבייט של האם הסדרה טובה או נוראית, או בין אם זה לפני כמה שנים שהמנוואה עוד יצאה שבועית.
אני שמעתי על סולו לבלינג לפני בערך 5 שנים אם לא יותר, קראתי את הצ'אפטרים השבועיים נהנתי מהמנוואה, צפיתי באנימה כשהיא יצאה ולא חשבתי על הסדרה יותר מדי.
עד לפני שנה בערך כשסולו לבלינג הפכה לקונטנדר לאנימת השנה, ברגע אחד סדרה שכולם אהבו אותה הפכה לאחת הסדרות השנואות ביותר, ואני חייב להגיד שאני בכלל לא מסכים עם מה שקורה פה.

סולו לבלינג היא סדרה לא מיוחדת יותר מדי, אם הייתי צריך להשוות אותה לסטייל מסויים של סדרות אנימה או מנגות הייתי אומר שהיא סדרת איסקאי גרועה שאני צופה בה שבועית כי משעמם לי. אבל סולו לבלינג היא לא סתם אחת כזאת, היא מעבר לזה.
היא סדרה מסוג שאני אוהב לקרוא לו "סדרות הייפ", עכשיו מה זאת סדרת הייפ? סדרת הייפ היא סדרה שבנויה על ההייפ שלך, אם לא תרגיש הייפ בזמן שאתה צופה/קורא אותה אתה לא תהנה אבל אם אתה תהיה בהייפ אתה מאוד תאהב את הסדרה.
אז כן, סולו לבלינג היא לא סדרה שכתובה טוב בשום צורה, הדמויות משעממות הסיפור רפטטיבי והדמות הראשית עושה ההפך מלהתפתח, היא מאבדת את כל הרגשות שלה מסיבה כזאת או אחרת.
בקיצור סדרה שהייתי בדרך כלל מגדיר אותה כזבל טהור. אבל שוב, היא סדרת הייפ, המטרה שלה היא לא להיות כתובה טוב, אלא לגרום לקורא להרגיש הייפ, והאם סולו לבלינג עושה את המטרה שלה כמו שצריך? התשובה היא חד וחלק כן, היא עושה את זה בצורה מדהימה.
סדרה שכתובה בצורה כל כך לא מיוחדת לא יכולה להחזיק קורא ל180 צ'אפטרים לעוד 2 עונות של אנימה וליצור ז'אנר שלם של מנוואת שאחראי על חצי מכמות המנוואת הקיימות כבר שנים, סולו לבלינג עושה את העבודה שלה בצורה מדהימה.
אז, אני אומר את כל זה אבל זה לא מסביר למה כולם שכל כך אהבו את הסדרה פתאום גדלו לשנוא אותה, והתשובה היא פשוטה, הבעיה בסדרות הייפ, כמו שאמרתי קודם אם אין הייפ לסדרה אתה לא תהנה ממנה, וזה מה שקרה בשנייה, אנשים ראו את התוצאות לאנימה השנה חשבו לרגע לאחור והבינו שסולו לבלינג לא כתובה טוב וברגע אחד כל ההייפ שהיה להם לסדרה ירד.

אז אחרי כל החפירה הזאת, מה אני חושב על הסדרה?
אז כן, סולו לבלינג היא לא סדרה מיוחדת, היא מאוד מזכירה לי את הסטריוטיפ הרגיל של סדרת איסקאי, הדמות מתחילה חלשה היא מגלה על איזה כוח חבוי שיש לה והופכת ליצור הכי שבור בעולם שלה תוך 3 דקות מצילה את כולם ומשיגה הארם שכל זכר רק יכול לחלום עליו.
והשאלה היא, האם אני באמת אוהב את הדברים האלה? ועל התשובה שלי אני חושב שכולנו יכולים להסכים. לא אני לא אוהב את זה אבל זה כמו גילטי פלז'ר בשבילי, זה מעביר לי את הזמן וזה יכול להיות מהנה לפעמים.
אבל כמו שאמרתי מקודם סולו לבלינג היא טיפה מעבר לזה כי היא סדרת הייפ שעושה את העבודה שלה בצורה מצויינת. בזמן שקראתי את המנוואה לא יכולתי לחכות לצ'אפטר הבא, רציתי בכל רגע נתון לדעת מה הולך לקרות ואיך הקרב המגניב הזה הולך להסתיים.
מה שכן, סולו לבלינג (לפחות בשבילי) מצליחה לעשות את זה רק עד לשלב מסויים, בכניסה לארק האחרון של המנוואה אני חייב להגיד שכבר התחלתי להשתעמם, ולמה זה? בגלל טעות שקוראת המון לסדרות מהסוג הזה. הסדרה מנסה לקחת את עצמה ברצינות, לנסות להכניס לור עמוק ורגשות, בזמן שהכותב יודע שלא אכפת לקוראים שלו משום דבר חוץ מהקרבות בסדרה.

בדרך כלל אני אוסיף עוד סקשנים שאני מדבר על הדמויות על האווירה ועל המוזיקה של הסדרה (אם מדובר על אנימה) אבל פה זה לא חשוב, ולמה? כי זאת סדרה שלא צריך לקחת ברצינות, סולו לבלינג היא סדרה שפשוט צריך לכבות בשבילה את המוח, פשוט תקרא ותהנה, לא צריך יותר מזה.

אז לסיכום, מה חשבתי על סולו לבלינג?
סולו לבלינג היא סדרה שלא צריך לקחת ברצינות, צריך להתייחס אליה כמו שמתייחסים לסדרת קומדיה, להינות ולא לחשוב יותר מדי.
אם עושים את זה אני יכול להבטיח ש99% מהאנשים יהנו מהמנוואה הזאת מאוד, אז כן אין פה סיפור מרגש או מסע מדהים של הדמויות, אבל כן יש פה הייפ והרבה ממנו.
בשבילי הסדרה היא בין 6.5 ל7 מתוך 10, וכמובן שהדירוג שלי משתנה עם ההייפ שלי לסדרה.
מאוד ממליץ למשעוממים שביננו.